יש משהו קצת מלחיץ בשאלה "איך תיראה 2026 שלך?".
על הנייר זו רק שנה חדשה, אבל בפנים היא נוגעת בהמון שכבות – כסף, משפחה, בריאות, שגרה, חלומות קטנים שעדיין מחכים בתור. וכשזו גם שנה של מעבר גדול, כמו החזרה שלנו מאנגליה לישראל, הלחץ בקלות יכול להשתלט על כל התמונה.
בשנים האחרונות אימצתי לעצמי שני עוגנים שעוזרים לי להישאר במקום רגוע ובהיר יותר.
הראשון הוא דף חזון אחד ביומן הבולט ג'ורנל שלי. פעם ברבעון או חצי שנה, כשאני עוברת ליומן חדש, אני כותבת בו בלשון הווה איך אני רוצה שהחיים שלי ייראו: כמה אני עובדת, איך מרגיש הגוף שלי, מה קורה בעסק, איזה תחביבים יש לי עכשיו, איך נראים הימים הרגילים שלנו בבית, והדף הזה עובר איתי מיומן ליומן, ומשמש כמו מצפן שקט.
העוגן השני הוא תרגיל פשוט שנקרא "מתחילה / מפסיקה / ממשיכה".
לפני שאני קופצת לטבלאות ויעדים, אני שואלת את עצמי:
- מה אני רוצה להתחיל השנה – הרגלים, פרויקטים, דרכי שיווק, אולי אפילו תחביב חדש שלא קשור בכלל לעסק.
- מה הגיע הזמן להפסיק – קהלים שלא באמת מדויקים לי, קמפיינים שמרוקנים אותי, או משימות אדמיניסטרטיביות שמישהו אחר יכול לעשות טוב ממני.
- ומה חשוב לי להמשיך – כמו התוכנית הדגל, הפודקאסט, השיחה העקבית עם רשימת התפוצה וחופשות משפחתיות שמתוכננות מראש.
בפרק החדש בפודקאסט אני פותחת את מכסה המנוע ומראה לך בדיוק איך עשיתי את זה עבור 2026:
מה אני מתחילה (מכונת תוכן עדינה, פינה חדשה בפודקאסט, מעבר לבית חדש בישראל), מה אני מפסיקה (שיווק ל"כולם", ריבוי קמפיינים, עבודה ממקום של לחץ), ומה אני ממשיכה גם השנה כדי לשמור על עוגנים יציבים.
המטרה היא לא לתכנן כל רגע בשנה, אלא ליצור מסגרת רכה שמאפשרת לך לנשום, לבחור ולגדול בקצב שמתאים לך ולעסק שלך. אם את רוצה לשמוע את כל התהליך ולעשות אותו יחד איתי, את מוזמנת להאזין לפרק המלא.
📌 קישורים מהפרק:
- 💬 להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ שלי – המקום שבו אני משתפת תובנות מהיום־יום, ושואלת את השאלות שמחזירות אותנו למה שחשוב באמת.
שנמשיך לתכנן מתוך כוונה,
שרון גולן
