בפוסט הזה אני לא הולכת לדבר אתכם על בחירת פלטפורמה, אחסון או עיצוב הבלוג (למרות שאם זה מעניין אתכם לקרוא על זה כתבו לי בתגובות ואולי אכתוב פוסט נפרד על זה בהמשך), אלא אני רוצה לספר לכם את הצעדים הראשונים שלקחתי כבעלת בלוג חדש, ממש בתחילת הדרך שלי לפני קצת יותר מ-3 שנים.

הרעיון

הרעיון לבלוג הזה נולד בערך שנה לפני שבאמת התחלתי לכתוב אותו. לפני הבלוג הנוכחי היו לי לדעתי עוד 3-4 בלוגים שונים לאורך הדרך, בנושאי עיצוב ומיתוג אבל לא ממש הצלחתי להתמיד בהם ודי השתעממתי מלכתוב אותם.

בגדול הבלוג הזה נולד באינטסגרם. מאז שגיליתי את הפלטפורמה הזו שיחקתי איתה, בעיקר בתיעוד הבישולים והילדים בבית, וכמעט כל פעם שהעליתי צילומים של מנות שלי קיבלתי בקשות לקבל מתכון, אבל זה נראה לי קצת מפוזר לתת מתכונים באינטסגרם שאחרי זה נעלמים בפיד ומי זוכר אותם, אז חשבתי שיהיה מגניב אם תהיה פלטפורמה שבה אני והורים אחרים נוכל להעלות מתכונים ביתיים ובריאים שלנו, לשתף אותם עם העולם ולחזור לאתר הזה שוב ושוב כדי לקבל השראה ורעיונות למתכונים חדשים. אז הצעתי את הרעיון הזה לכל העולם בערך, לקונדיטורית ושפית פרטית, לבעלת קייטרינג ועוד חברות שידעתי שמכירות את תחום האוכל לעומק בצורה מקצועית וחשבתי שיהיה להן מגניב לפתוח בלוג כזה ולמשוך אליהן קהל של הורים שידעתי מתוך שיחות עם חברים, שדי מחכה לבלוג כזה.

אבל אף אחת לא רצתה את הרעיון, אף אחת לא עפה עליו כמוני. אז החלטתי ללכת על זה בעצמי.

ההחלטה ללכת על זה

מה לי ולבלוג על אוכל? חוץ מזה שאני נהנית לכתוב מדי פעם ולצלם את מה שאני מבשלת לנו? לא ממש היה לי מושג אבל מהרגע שהחלטתי ללכת על זה הרגשתי בבטן שיש פה משהו מעבר. פתאום זרמו לי מלא רעיונות לפוסטים, התרגשתי מהיצירה של פוסטים חדשים וראיתי בזה הזדמנות לפיתוח עצמי – ללמוד יותר על אינטסגרם וצילום וכתיבה ותכנון תוכן.. אז פשוט כתבתי ולמדתי.

בחירה על מה לכתוב ובמה להתמקד

מי שקוראים את הפוסטים הראשונים בבלוג יכולים לראות שגם היו מרווחים די גדולים בפרסום בין פוסט אחד לשני ושגם לא ממש הייתה אחידות בין הפוסטים, יותר ניסיתי למצוא את הקצב והנושאים שמתאימים לי ושכיף לי לכתוב עליהם. ככה לפי דעתי רוב הבלוגים צריכים להתנהג. כי בלוג הוא סוג של יצור חי ואם נותנים לו להיות, להתפתח, אז הוא גדל למשהו נהדר.

אחרי כשנה בערך, היו לי כבר כמה נושאים די קבועים בבלוג, שאותם פיתחתי כסדרות פוסטים. כמו: "איך לגרום לקטנטנים לאכול" וסדרת ראיונות עם אנשי מקצוע שנוגעים בתפר הזה שבין אוכל בריא לילדים.

יצירת המיתוג של הבלוג

לא הרבה יודעים את זה אבל הלוגו של הבלוג נולד בכלל לא עבור הבלוג, אלא עבור עסק קייטרינג שמיתגתי. אני ממש התלהבתי מהלוגו ומהשם, כל כך הרבה שישר רצתי לקנות את הדומיין ולא האמנתי שהוא פנוי בco.il, אבל הלקוחה לא רצתה אותו והלכה לכיוון אחר. אז נשארתי במשך איזה חצי שנה עם דומיין ולוגו ללא שימוש, וכשהחלטתי לפתוח את הבלוג פניתי אליה ושאלתי אם זה בסדר מבחינתה שאשתמש במותג שיצרתי עבורה ונגנז – והיא ענתה שבשמחה.

יצירת קצב והתחלה של תהליכי כתיבה

לקח לי איזו שנה לפתח קצב לבלוג, לזכור שצריך להזין אותו באופן עקבי ולא רק פעם ב… שעולה לי רעיון לפוסט, ובעצם רק אחרי שהייתי בכנס בלוגריות של יונית צוק, הבנתי שיש לי פה משהו מאוד מיוחד בידיים ותשוקה רצינית לנושא הזה – ואז התחלתי להרים אותו ממש, לכתוב באופן קבוע וגם יצרתי את קייטנת הקיץ הראשונה של הבלוג שהקפיצה אותו מ-100 קוראים בחודש (בקושי) לסביבות ה-1000 בחודש!.

בונוס – יצירת קהילה

אחרי השנה הראשונה והקייטנה הראשונה, הבנתי שיש פה צורך ליצור משהו מעבר, ליצור קהילה שמדברת את הערכים של הבלוג ומשוחחת בינה לבין עצמה על הדברים שחשובים לנו ההורים, גם בלי קשר לתגובה לפוסט כזה או אחר. שהבלוג עצמו בעצם הוא המנוע והקשר בין האנשים אבל הקהילה ממשיכה הרבה מעבר לגבולות שלו. בהתחלה יצרתי דף עסקי לבלוג, שבו פרסמתי תמונות מהאינסטגרם שלי + פוסטים חדשים בבלוג ונוצר שם שיח נחמד על הדברים, אבל עם הזמן החשיפה קטנה ורציתי גם שיהיה לי מקום לשאול את הקהל שלי, לדבר איתם בגובה העיניים, ללמוד מהם מתכונים, ומה חשוב להם, ומה הם היו רוצים עוד לקבל ממני ומהבלוג – אז פתחתי קבוצת פייסבוק. היום הקבוצה מונה כבר מעל 2900 אנשים (אמהות ואבות, שגם אותם היה לי חשוב לערב ולשתף), וגדלה כל הזמן בקצב די קבוע.