לפני שבוע אחד הלקוחות שלי יצא להפסקה קצרה מהתהליך, הפסקה שנבעה מהרצון שלו לאפשר לעובדים שלו להדביק את הפער ולהתחיל להתרגל למערכת ולעבודה איתה ביומיום לפני שעוברים לשלב הבא.
במקביל, לקוחה אחרת שלי שאלה אותי איך היא יכולה לעזור למחלקה שלמה להיכנס לעבודה יומיומית במערכת (זו שאנחנו כבר כמה חודשים עובדות עליה), ואיך לגרום לאנשים שרגילים לאקסל לעשות את הצעד לעבר משהו שבמבט ראשוני יכול אולי להרתיע.
והבוקר, לקוחה נוספת שאלה אותי מה הצעד הבא עבורה, מה היא אמורה לעשות עכשיו שסיימנו לעבור על האפיון, על איך המערכת שלה תהיה ותראה, ואנחנו עוברות לשלב ההקמה.
ולשלושתם אמרתי בול אותו דבר, שחשוב שגם אגיד פה:
בסוף – זה תמיד חוזר לאנשים.
למי שקמים בבוקר ומתחילים לעבוד איתה,
למי שבוחרים לחזור אליה גם אם משהו נראה מסובך בהתחלה,
למי שמאמינים ויודעים שההתמדה + השינוי שהמערכת יוצרת = שינוי משמעותי.
והשינוי? הוא לא רק רגע בודד, הוא הרבה בחירות קטנות.
למה אני מספרת לך את זה?
כי גם אני מפחדת משינויים.
הנה דוגמה בלייב, רק מלפני שבוע – נרשמתי לסדנה (מצויינת ומומלצת בחום) על Vibe Working (בגדול על איך לעבוד טוב יותר עם קלוד קוד, אבל גם הרבה מעבר), בידיעה ברורה שהסיבה שאני נרשמת היא לא בהכרח ללמוד את הפן הטכני, אלא בעיקר להתגבר על מחסום הפחד האישי שלי.
לאחרונה ראיתי הרבה אנשים סביבי מתחילים לעבוד עם קלוד קוד, ואחרי שהבנתי עם עצמי שהעובדה שיש לכלי הזה את המילה קוד בשם לא באמת אמורה למנוע ממני לקפוץ למדרגה הבאה ולהתחיל גם לעבוד איתו (כן, גם לי יש סיבות דביליות לפעמים למה לא לעשות דברים שיכולים מאוד לעזור לי ☺️) – החלטתי להירשם לסדנה ולהתחייב לעצמי להבין איך אני הופכת את הכלי הזה לחלק מהיומיום שלי וגם להתחייב להשתמש בו בפועל ולא רק להבין.
ומאז הסדנה, שפשוט שיחררה לי את המעצור ואיפשרה לי לעוף בדימיון עם כל היכולות שרק יכולתי לחשוב עליהן – ואני עובדת איתו ממש ברמה יומיומית.
ואולי פה עולה בך השאלה – למה דווקא אני שמה דגש על הנקודה הזו, של האנשים בתוך המערכת.
אז הסיבה לזה נעוצה כבר בתואר הראשון שלי שבו למדתי שני דברים שנשמעים רחוקים, פסיכולוגיה ומנהל עסקים בדגש על מערכות מידע מתקדמות, ומאז, לאורך כל השנים שלי כעצמאית, אני רואה איך שני הכובעים האלה באים לידי ביטוי כל הזמן ולמעשה הם שני צדדים של אותו המטבע.
כי מערכת טובה היא תמיד חיבור של שני חצאי מוח. הצד שמבין איך בני אדם חושבים, מפחדים, מתרגלים ובוחרים, והצד שמבין איך תהליך נבנה, זורם ומחזיק לאורך זמן. כשרק אחד מהם נוכח, זה לא עובד – הקסם קורה כששניהם מדברים אחד עם השני.
אז איך אנחנו יכולים לעשות את השינוי בנו, כבני אדם שרוצים שמערכת תעבוד בשבילם?
- כמו כל שינוי, נסכים קודם כל להשתנות, בהתחלה בקטנה ועם הזמן זה יהיה לנו חשק להשתנות יותר.
- נסתכל על מה שמפחיד אותנו ונתקדם יחד עם הפחד. לא נשים אותו בצד, אלא נגיד לו "אוקיי, ראיתי אותך, אבל זה הולך לעבוד ובוא נמצא את הדרך שזה יהיה פחות מפחיד".
- נאפשר למי שעובדים איתנו סביבה מאפשרת ומעודדת, נראה להם שהשד לא נורא, שזה לא באמת מפחיד כמו שזה אולי נשמע, שאנחנו עובדים עם זה כבר וגם נראה להם איך העבודה עם המערכת שיפרה לנו את היום והשבוע משמעותית – נהיה נושאי הלפיד וקבוצת המעודדות בדרך.
- מדי פעם גם נעצור וניישר קו – מה עובד עד היום, מה אנחנו רוצים לשפר כרגע, ומה צריך עוד זמן התבשלות כדי לקרות. זה בסדר גמור לעצור רגע ולתת לכולם להגיע לאותו מקום לפני שממשיכים, כי אז גם הצעד הבא יהיה קל יותר.
וזה בדיוק מה שאני פה בשבילו.
ללוות אתכם בדרך, יד ביד, בשני הפנים גם יחד. גם בצד האנושי, של ההרגלים, הפחדים והבחירות הקטנות, וגם בצד המערכתי, של החשיבה על התהליך ואיך הוא נבנה נכון.
כי מערכת לא משנה ארגון. אנשים שמשנים את הדרך שלהם לעבוד, עם מערכת שתומכת בהם, הם אלה שמשנים.
וכשהמערכת עצמה בנויה נכון לחברה בגודל שלכם, ההטמעה קלה הרבה יותר. כתבתי על איך זה נראה במדריך ClickUp לחברות של 10 עד 50 עובדים.
